מהו הפיצוי על אובדן כושר עבודה זמני?

ההגדרה של אובדן כושר עבודה זמני היא איבוד היכולת להשתכר בגין מחלה או תאונה עד חזרה למצב הקיים, דהיינו לעבודה הקיימת או לעבודה המתאימה לכישורים ולרמת ההשכלה של העובד. בטווח הזמן הזה ניתן לתבוע פיצוי על אובדן כושר העבודה. המאמר יעסוק בפיצוי על אובדן כושר עבודה זמני.

 

ההבדל בין אובדן כושר עבודה זמני לאובדן כושר עבודה מלא

כאשר מדובר באובדן כושר עבודה מלא הכוונה היא לאי היכולת לעבוד בכלל בכל עבודה שהיא. לעומת זאת, איבוד כושר עבודה זמני הוא מצב בו לא מסוגלים לעבוד בפרק זמן מסוים ולאחר ההחלמה שבים לעבוד. במצב כזה מקבלים דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וניתן לתבוע את הפוליסה הפרטית של הביטוח.

בכל מקרה מגיעים לכם פיצויים. במצב של אובדן כושר עבודה מלא ניתן לתבוע לאחר קבלת דמי הפגיעה נכות כללית מהביטוח הלאומי או לעבור את תקופת ההמתנה ולתבוע את הביטוח הפרטי. כלומר, הביטוח צריך לתת מענה לתקופה בה לא יכולים לייצר הכנסה עקב הפגיעה.

 

עיסוק סביר

אובדן כושר עבודה זמני הוא קל יותר לתביעה מאשר אובדן כושר עבודה מלא מאחר ומדובר על תקופה שלאחריה ניתן לחזור לעבודה. גם אם החזרה לעבודה מחיבת ירידה בתנאים כמו היקף המשרה, צמצום שעות העבודה, משרה חלקית או עבודה פחות פיזית, העובד עדיין יהיה רשאי לקבל פיצוי.

במידה והעובד לא יכול לחזור לעבודתו הקודמת הוא יצטרך למצוא עיסוק סביר שמתאים לבעיות הרפואיות שלו. מספיק שהעובד לא יעבוד 3 חודשים ויאבד את כושר עבודתו ב- 75% ולא ימצא עיסוק סביר, הוא יקבל פיצוי על אובדן כושר עבודה מלא.

אם הקביעה של כושר העבודה היא של 25% לפחות, והעובד לא יכול לעבודה בתקופה זו בעיסוק סביר, הוא יוכל לקבל פיצוי על כושר עבודה זמני עבור 3 חודשים. לאחר מכן או שיחזור לעבודתו, או ימצא עיסוק סביר או שיתבע על אובדן כושר עבודה מלא עד גיל הפרישה.

 

הפוליסות של חברות הביטוח לאובדן כושר עבודה זמני או מלא

כאמור, דמי הפגיעה אותם מקבלים מהביטוח הלאומי במקרה של אובדן כושר עבודה זמני מכסים על תקופה זו. התביעות מול חברות הביטוח הפרטיות יהיו בהתאם לפוליסות אותם רוכשים. ישנם 3 סוגי ביטוח עיקריים לאובדן כושר עבודה. הראשון הוא ביטוח בסיסי שמתייחס לעיסוק של העובד. למשל, אם אדם עובד כגנן ומאבד את אצבעותיו הוא לא יוכל לעבוד במקצוע זה יותר.

השני הוא ביטוח אובדן כושר עבודה לעיסוק סביר. כלומר, לא ניתן לעבוד בתחום שלו בשל מצבו הרפואי וגם לא בעיסוק סביר התואם את יכולותיו. השלישי הוא אובדן כושר עבודה ספציפי המכונה גם פוליסה עיסוקית. כלומר, העובד לא יכול לעסוק במקצוע שלו בעקבות הפגיעה.