חיפוש

מה נחשב לשון הרע בישראל – ואיך מתמודדים עם זה משפטית?

לשון הרע היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדין האזרחי בישראל, והיא מעוררת שאלות רבות הנוגעות לחופש הביטוי, הגנה על שם טוב, זכויות פרט ומרקם החיים החברתי. לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מדובר בפרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. ההגדרה כוללת גם פגיעה בעובד בשל תפקידו, פגיעה בעסק או בעמותה, וכן פגיעה במעמד או במקצוע של אדם. החוק מתייחס ל"פרסום" במובנו הרחב – לא רק כתבה בעיתון או הודעה בתקשורת, אלא גם פוסט בפייסבוק, ציוץ בטוויטר, סרטון בטיקטוק או כל ביטוי פומבי אחר שיכול להגיע לאדם אחד נוסף לפחות, מלבד הנפגע.

 

מתי פרסום נחשב עילה לתביעה?

לא כל ביטוי שלילי או ביקורת נחשב לשון הרע. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו תוך התייחסות למספר פרמטרים: האם היה בפרסום יסוד של ביזוי, השפלה או פגיעה? האם ניתן לזהות את האדם או הגוף שמופנים כלפיהם הדברים? האם הדברים פורסמו לקהל רחב או שהיו בגדר אמירה אישית?

גם הנסיבות הספציפיות של האירוע נבחנות: מה הייתה כוונת המפרסם, באיזה הקשר נאמרו הדברים, האם מדובר באירוע פרטי או עניין ציבורי, והאם קיים אינטרס ציבורי בפרסום. לעיתים, גם אם הדברים שנאמרו פוגעניים, הם לא ייחשבו לשון הרע אם הם נכללים בגדר אחת ההגנות שבחוק.

מתי פרסום נחשב עילה לתביעה

 

ההגנות האפשריות למפרסם

החוק בישראל מכיר בשורה של הגנות העומדות לרשותו של מי שפרסם תוכן שעלול להיחשב לשון הרע. אחת ההגנות המרכזיות היא הגנת "אמת בפרסום", אשר קובעת כי אם מה שנאמר או נכתב הוא אמת, ויש בו עניין ציבורי – לא תקום עילה לתביעה. חשוב להבין שגם כאשר הדברים נכונים, עדיין יש לבחון אם יש עניין ציבורי ממשי המצדיק את הפגיעה בפרטיות ובשמו הטוב של אדם.

הגנות נוספות כוללות פרסום בתום לב, במסגרת חובה חוקית, או מתוך מטרה כנה להתריע על עוולה. למשל, אדם המפרסם חוות דעת על בעל מקצוע מתוך כוונה להגן על אחרים ולא כדי לפגוע, עשוי לזכות להגנה מסוימת – תלוי בנסיבות ובאופן הניסוח.

 

כיצד מתמודדים עם מקרה של לשון הרע?

אם אדם חש שנפגע מפרסום כלשהו, חשוב לפעול במהירות ולתעד את הדברים – צילום מסך, קישור, תאריך ושעה. גם פנייה אל המפרסם בבקשה להסיר את התוכן עשויה להיות צעד חשוב, ולעיתים תביא לפתרון מהיר יותר מאשר נקיטת הליך משפטי.

במקרים שבהם הפגיעה חמורה או שהמפרסם אינו משתף פעולה, ניתן לפנות לערכאות ולהגיש תביעה. בישראל ניתן לתבוע פיצויים בגין לשון הרע גם ללא הוכחת נזק – עד לסכום של 75,000 ש"ח (נכון לשנת 2024), ובמקרים של כוונה לפגוע, הסכום עשוי להכפיל את עצמו.

בנקודה זו חשוב להיעזר באיש מקצוע שמכיר את החוק לעומקו, יודע לקרוא את המפה המשפטית ולבנות את התיק בצורה שתשרת את המטרה: הסרת הפגיעה והשבת כבודו של האדם. כאן נכנס לתמונה עורך דין לשון הרע, אשר מלווה את ההליך מתחילתו ועד סופו, תוך בחינה מדוקדקת של כל היבטי הפרסום, גיבוש אסטרטגיית פעולה והתנהלות מול הגורמים הרלוונטיים.

 

האחריות החברתית בעידן הדיגיטלי

עם העלייה החדה בהיקף התוכן שמועלה לרשתות החברתיות מדי יום, גוברת גם החשיבות של התנהלות אחראית מצד הגולשים. כל אחד מאיתנו הפך בעשור האחרון לשדרן קטן – כל פוסט, סטורי או תגובה עשויים להגיע לעשרות או מאות אנשים וליצור השפעה ממשית על חייו של אדם אחר.

דווקא בגלל הנגישות הזו לפרסום, חשוב להיות מודעים לגבולות חופש הביטוי ולזכור שלמילים יש כוח. ביקורת לגיטימית צריכה להישאר עניינית, מבוססת ואחראית – ולא להפוך לכלי לפגיעה.

 

גורמים שיכולים להשפיע על תוצאת התביעה

מעבר לשאלה האם הייתה לשון הרע, בתי המשפט בוחנים שורה של גורמים המשפיעים על פסיקת הפיצוי. האם הנפגע פעל לצמצם את הפגיעה? האם מדובר בפעם ראשונה או שהמפרסם נוהג להשמיץ באופן שיטתי? האם הפוסט הוסר? האם הייתה התנצלות?

מנגד, אם הנפגע נקט צעדים משפטיים מהירים, הביא ראיות מוצקות וייצג את עניינו באופן ברור, יש לכך משקל משמעותי בקביעת גובה הפיצויים. גם ליכולת של עורך הדין לנהל את התיק בצורה מדויקת ומקצועית יש תפקיד מרכזי בהצלחת התביעה.

 

מקרה לדוגמה והשלכותיו

ניקח לדוגמה אדם שנפגע מהשמצה שקרית בפייסבוק, אשר האשימה אותו במעשים פליליים שלא התרחשו. אותו אדם בחר לפנות לעורך דין, שתיעד את הפוסט, שלח דרישת הסרה ופנייה משפטית מסודרת. לאחר שהמפרסם לא הסיר את התוכן ולא התנצל, הוגשה תביעה שבסופה נפסקו לנפגע פיצויים בסך 60,000 ש"ח, כולל הוצאות משפט.

המסר ברור – יש מה לעשות. החוק עומד לצד מי שנפגע מפרסום לא הוגן, ויש מנגנונים שמאפשרים לו לתקן את הפגיעה.

 

סיכום: לדעת להתמודד, לפני שמגיבים

לשון הרע אינה רק מונח משפטי – היא יכולה לפגוע בקריירה, במשפחה ובתחושת הערך העצמי של אדם. בעולם שבו לכל אחד יש גישה לפרסום מהיר ונרחב, האחריות גדולה מתמיד. מצד אחד, יש להיזהר מלשון רע – ומצד שני, יש לדעת להגן על עצמנו כאשר אנחנו נפגעים ממנה.

עו"ד רועי שעיה, אשר עוסק בתחום זה ומלווה תיקים רבים של פרסומים פוגעניים, מציע את הכלים והידע הדרושים להתמודדות חכמה, נכונה ומדויקת – גם כשמדובר במצבים רגשיים ומורכבים במיוחד.

אולי תאהבו גם את